דליפת שתן בזמן שיעול, תחושת דחיפות פתאומית להגיע לשירותים, השתנה תכופה או קושי בריקון שלפוחית השתן הם תסמינים העלולים להופיע מסיבות שונות.

במקרים רבים ניתן להבין את מקור הבעיה באמצעות שיחה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות פשוטות. אולם כאשר האבחנה אינה ברורה, קיימים תסמינים מורכבים או נדרש מידע נוסף לפני בחירת טיפול, הרופא עשוי להמליץ על בדיקת אורודינמיקה.

בדיקה אורודינמית מאפשרת להעריך את תפקוד מערכת השתן התחתונה, ובמיוחד את האופן שבו שלפוחית השתן אוגרת שתן ומתרוקנת.

במאמר הבא נסביר מה כוללת הבדיקה, באילו מקרים היא עשויה להועיל, כיצד מתכוננים אליה ומה חשוב לדעת על התוצאות.

מהי בדיקת אורודינמיקה?

אורודינמיקה (Urodynamics) היא שם כולל לקבוצת בדיקות המעריכות את תפקוד שלפוחית השתן והשופכה.

הבדיקות מאפשרות למדוד פרמטרים שונים הקשורים לאגירת שתן ולהתרוקנות, כגון לחצים בתוך שלפוחית השתן, זרימת השתן ותגובת השלפוחית במהלך מילוי והתרוקנות.

מטרת הבדיקה היא לסייע בהבנת הגורמים להפרעות במתן שתן ובבחירת הטיפול המתאים.

חשוב לדעת שלא כל אישה הסובלת מבריחת שתן נדרשת לעבור בדיקה אורודינמית. ההחלטה מתקבלת לפי התסמינים, ממצאי הבדיקה והמצב הרפואי.

באילו מקרים עשויה להידרש בדיקת אורודינמיקה?

בריחת שתן מסוג שאינו ברור

דליפת שתן יכולה להתרחש בשל מנגנונים שונים.

דליפת שתן במאמץ מופיעה בדרך כלל בעת שיעול, עיטוש, צחוק או פעילות גופנית, כאשר הלחץ התוך־בטני עולה.

דליפת שתן מתוך דחיפות מתרחשת כאשר מופיע צורך פתאומי ועז להטיל שתן, ולעיתים לא מצליחים להגיע לשירותים בזמן.

יש נשים הסובלות משילוב של שני הסוגים, המכונה דליפת שתן מעורבת.

כאשר התסמינים אינם מאפשרים להבחין בבירור בין מנגנוני הדליפה, בדיקה אורודינמית עשויה לספק מידע נוסף שיסייע בתכנון הטיפול.

למידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד בריחת שתן – אבחון ואפשרויות טיפול.

קושי בריקון שלפוחית השתן

נשים מסוימות מתארות זרם שתן חלש, תחושה שהשלפוחית אינה מתרוקנת במלואה, צורך להתאמץ כדי להתחיל להטיל שתן או התרוקנות ממושכת.

תסמינים אלה יכולים לנבוע מגורמים שונים, לרבות בעיה בתפקוד שריר השלפוחית או הפרעה לזרימת השתן.

בדיקה אורודינמית עשויה לעזור להבחין בין מנגנונים שונים של הפרעת התרוקנות, כאשר יש לכך משמעות לבחירת הטיפול.

בירור לפני טיפול ניתוחי במקרים מורכבים

בחלק מהנשים המתוכננות לעבור ניתוח לטיפול בבריחת שתן, קיימת חשיבות להערכה מדויקת של מנגנון הדליפה.

עם זאת, בדיקה אורודינמית אינה נדרשת באופן שגרתי לפני כל ניתוח.

לפי הנחיות NICE, בנשים עם דליפת שתן במאמץ שאובחנה בבירור באמצעות הסיפור הרפואי והבדיקה, אין הכרח בבדיקה אורודינמית רב־ערוצית לפני ניתוח ראשוני.

לעומת זאת, הבדיקה מומלצת לפני ניתוח במצבים מסוימים, כגון:

• דליפת שתן שהסוג שלה אינו ברור.
• דליפה מעורבת שבה מרכיב הדחיפות דומיננטי.
• תסמינים המחשידים להפרעה בהתרוקנות השלפוחית.
• צניחה של דופן הנרתיק הקדמית או של אזור התמיכה העליון.
• היסטוריה של ניתוח קודם לטיפול בדליפת שתן במאמץ.

ההחלטה על ביצוע הבדיקה מבוססת על מכלול הנתונים ועל שיקול דעתו של הרופא המטפל.

כיצד מתבצעת בדיקת אורודינמיקה?

הבדיקה כוללת מספר שלבים, כאשר ההרכב המדויק עשוי להשתנות בהתאם לשאלה הרפואית ולפרוטוקול הבדיקה.

שלב ראשון: בדיקת זרימת השתן

בחלק מהמקרים מתחילים בבדיקת זרימת שתן (Uroflowmetry).

המטופלת מתבקשת להטיל שתן למכל ייעודי המחובר למכשיר המודד את קצב הזרימה ואת נפח השתן.

בדיקה זו מאפשרת להעריך את דפוס זרימת השתן ועשויה לסייע בזיהוי ממצאים המעידים על קושי בהתרוקנות.

לעיתים נמדדת גם כמות השתן שנותרה בשלפוחית לאחר ההתרוקנות, באמצעות אולטרסאונד או אמצעי אחר.

שלב שני: מדידת לחצים בשלפוחית

בבדיקה אורודינמית רב־ערוצית מוחדר צנתר דק דרך השופכה אל שלפוחית השתן.

צנתר נוסף ממוקם בדרך כלל בנרתיק או בחלחולת, כדי למדוד את הלחץ התוך־בטני.

המדידה המשולבת מאפשרת להעריך את הלחץ המופעל על ידי שריר השלפוחית.

החדרת הצנתרים עשויה לגרום לאי־נוחות, אך בדרך כלל אין צורך בהרדמה כללית.

שלב שלישי: מילוי מבוקר של השלפוחית

השלפוחית מתמלאת בהדרגה בנוזל סטרילי דרך הצנתר.

במהלך המילוי המטופלת מתבקשת לדווח מתי היא מתחילה להרגיש צורך להטיל שתן, מתי התחושה מתגברת ומתי היא חשה צורך משמעותי להתרוקן.

בשלב זה ניתן לבדוק את תגובת השלפוחית למילוי, לזהות שינויי לחץ ולבחון אם מופיעות התכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית.

שלב רביעי: בדיקת דליפת שתן

בחלק מהבדיקות המטופלת מתבקשת להשתעל או לבצע מאמץ מבוקר.

מטרת שלב זה היא לבדוק אם מתרחשת דליפת שתן בעקבות עלייה בלחץ התוך־בטני, ומהם תנאי הלחץ שבהם היא מופיעה.

שלב חמישי: בדיקת ההתרוקנות

בסיום המילוי המטופלת מתבקשת להטיל שתן, תוך מדידה של זרימת השתן והלחצים הרלוונטיים.

כך ניתן להעריך את תפקוד השלפוחית במהלך ההתרוקנות ולזהות הפרעות אפשריות.

בסיום הבדיקה מוציאים את הצנתרים, ובהתאם לצורך נבדקת שוב מידת ההתרוקנות של השלפוחית.

האם בדיקת אורודינמיקה כואבת?

בדיקת אורודינמיקה עלולה לגרום לאי־נוחות, בעיקר בזמן החדרת הצנתרים ובמהלך מילוי השלפוחית.

חלק מהנשים מתארות תחושת לחץ, אי־נוחות קלה או דחיפות להטיל שתן בזמן הבדיקה.

עוצמת התחושות משתנה מאישה לאישה, ובדרך כלל הבדיקה מתבצעת ללא צורך בהרדמה כללית.

אם מופיע כאב משמעותי במהלך הבדיקה, חשוב ליידע את הצוות המבצע.

כיצד מתכוננים לבדיקה אורודינמית?

ההכנה לבדיקה משתנה בהתאם להוראות המכון או המרפאה שבה היא מתבצעת.

בדרך כלל חשוב להקפיד על מספר דברים:

בירור לגבי זיהום בדרכי השתן: לעיתים נדרשת בדיקת שתן כדי לוודא שאין זיהום פעיל לפני ביצוע הבדיקה. אם מופיעים צריבה, חום או תסמינים המחשידים לזיהום, יש לעדכן את הצוות מראש. במצבים מסוימים הבדיקה תידחה עד לאחר הטיפול בזיהום.

הגעה עם שלפוחית מלאה במידה נוחה: בחלק מהמכונים מבקשים להגיע כאשר השלפוחית אינה ריקה, לצורך בדיקת זרימת השתן בתחילת המפגש.

יומן השתנה: לעיתים מתבקשת המטופלת לתעד במשך מספר ימים את זמני ההשתנה, כמות השתייה, הדליפות והתחושות הנלוות.

תרופות קבועות: יש לעדכן את הרופא לגבי תרופות הנלקחות באופן קבוע, ובמיוחד תרופות המשפיעות על תפקוד שלפוחית השתן. חלק מהתרופות עשויות להשפיע על תוצאות הבדיקה.

אין להפסיק טיפול תרופתי באופן עצמאי. שינוי בהנחיות הנטילה חייב להתבצע לפי הוראות הצוות הרפואי.

מה אפשר ללמוד מתוצאות הבדיקה?

הבדיקה עשויה לספק מידע על מספר היבטים של תפקוד מערכת השתן:

• יכולתה של שלפוחית השתן לאגור שתן.
• תחושות המופיעות במהלך מילוי השלפוחית.
• הופעת התכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית.
• דליפת שתן בעת מאמץ.
• הלחצים הנוצרים במהלך ההתרוקנות.
• קצב זרימת השתן והפרעות אפשריות במנגנון ההתרוקנות.

המשמעות של הממצאים נקבעת בשילוב עם התסמינים, הבדיקה הגופנית וההיסטוריה הרפואית.

חשוב להבין שגם בדיקה שלא הדגימה ממצא חריג אינה שוללת בהכרח הפרעה המופיעה בחיי היומיום. לעיתים התסמינים אינם מופיעים בזמן הבדיקה עצמה.

כיצד תוצאות האורודינמיקה משפיעות על בחירת הטיפול?

המידע המתקבל עשוי לסייע בבחירת גישה טיפולית מתאימה.

במקרים שבהם מדובר בדליפת שתן במאמץ, ניתן לשקול טיפול שמרני, לרבות פיזיותרפיה של רצפת האגן, ובמצבים מסוימים גם טיפול ניתוחי.

כאשר קיימים תסמינים של שלפוחית רגיזה, האפשרויות עשויות לכלול שינויים בהרגלי השתייה וההשתנה, אימון שלפוחית, טיפול תרופתי ובמקרים נבחרים טיפולים נוספים.

במקרים של הפרעות התרוקנות, הטיפול תלוי בגורם שאובחן.

המטרה אינה לטפל בתוצאת בדיקה מבודדת, אלא במכלול התסמינים והבעיות התפקודיות שמשפיעות על איכות החיים.

האם יש סיכונים בבדיקת אורודינמיקה?

בדיקת אורודינמיקה נחשבת לבדיקה מקובלת, אך כמו כל פעולה רפואית פולשנית במידה מסוימת, היא כרוכה בסיכונים אפשריים.

לאחר הבדיקה תיתכן צריבה קלה בזמן מתן שתן או אי־נוחות זמנית.

קיים גם סיכון לזיהום בדרכי השתן, ולעיתים נדירות ייתכנו דימום או קושי במתן שתן.

אם לאחר הבדיקה מופיעים חום, צמרמורות, כאב משמעותי או החמרה בתסמיני השתן, יש לפנות לבדיקה רפואית. חוסר יכולת להטיל שתן מצריך הערכה דחופה.

מתי כדאי לפנות לייעוץ אורוגינקולוגי?

לא כל הפרעה במתן שתן מחייבת בדיקת אורודינמיקה, אך תסמינים חוזרים או כאלה המשפיעים על איכות החיים מצדיקים בירור.

מומלץ לפנות להערכה רפואית כאשר מופיעים:

• דליפת שתן בזמן שיעול, צחוק או מאמץ.
• תחושת דחיפות משמעותית להטיל שתן.
• השתנה תכופה ביום או קימה מרובה בלילה.
• קושי להתחיל להטיל שתן או תחושת התרוקנות לא מלאה.
• שילוב של דליפת שתן עם תחושת כובד או בליטה בנרתיק.

במקרים של דם גלוי בשתן, כאבים משמעותיים, חום או קושי חריף בהתרוקנות נדרשת הערכה רפואית בהתאם לחומרת התסמינים, ולא המתנה לבדיקת אורודינמיקה שגרתית.

הערכה אורוגינקולוגית מאפשרת לזהות את סוג ההפרעה ולהחליט האם יש צורך בבדיקות נוספות.

שאלות נפוצות על בדיקת אורודינמיקה

כמה זמן נמשכת בדיקת אורודינמיקה?

משך הבדיקה משתנה בהתאם לסוג הבירור. בדיקה אורודינמית מלאה נמשכת לעיתים כ־30–60 דקות, אך יש להביא בחשבון גם זמן הכנה והמתנה.

האם כל אישה עם בריחת שתן צריכה אורודינמיקה?

לא. במקרים רבים ניתן לבצע אבחון ראשוני על סמך תשאול, בדיקה גופנית ובדיקות פשוטות. הבדיקה מומלצת בעיקר כאשר היא צפויה להוסיף מידע שישפיע על ההחלטה הטיפולית.

האם נדרשת הרדמה בבדיקה אורודינמית?

בדרך כלל לא נדרשת הרדמה כללית. הצנתרים דקים, אך החדרתם עשויה לגרום לאי־נוחות.

האם אפשר לחזור לפעילות רגילה לאחר הבדיקה?

ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה לאחר הבדיקה, בהתאם לתחושה ולהנחיות הצוות. אם מופיעים תסמינים חריגים יש לפנות לרופא.

האם הבדיקה יכולה לאבחן שלפוחית רגיזה?

הבדיקה יכולה להדגים התכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית, אך אבחנת שלפוחית רגיזה מבוססת בעיקר על התסמינים ועל שלילת גורמים אחרים. היעדר התכווצויות בבדיקה אינו שולל את התסמונת.

האם צריך לבצע אורודינמיקה לפני ניתוח לבריחת שתן?

לא בכל מקרה. כאשר מדובר בדליפת שתן במאמץ שאובחנה בבירור, הבדיקה אינה נדרשת בהכרח לפני ניתוח ראשוני. במצבים מורכבים או כאשר האבחנה אינה ברורה, עשויה להיות לה חשיבות.

לסיכום: אבחון מדויק מתחיל בהבנת התסמינים

בדיקת אורודינמיקה היא כלי אבחוני המאפשר להעריך את פעילות שלפוחית השתן והשופכה במצבים נבחרים.

הבדיקה עשויה לספק מידע חשוב כאשר הגורם לדליפת השתן אינו ברור, קיימת הפרעה בהתרוקנות או נדרש בירור נוסף לפני קבלת החלטה טיפולית.

עם זאת, אין צורך לבצע אותה לכל אישה המתמודדת עם הפרעות במתן שתן.

פרופ' יורם אברהמוב עוסק באבחון ובטיפול בהפרעות בתפקוד רצפת האגן, לרבות דליפת שתן, שלפוחית רגיזה וצניחת איברי האגן.

מתמודדת עם בריחת שתן, דחיפות או קושי בהתרוקנות?

ניתן לפנות לייעוץ אורוגינקולוגי לצורך בירור התסמינים ובחינת אפשרויות האבחון והטיפול המתאימות למצבך.

לתיאום ייעוץ עם פרופ' יורם אברהמוב

המאמר מספק מידע רפואי כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול אישי. הצורך בבדיקה וההכנה אליה נקבעים על ידי הגורם הרפואי המטפל.