כללי
בריחת שתן בלתי רצונית נחלקת לשני סוגים עיקריים:
בריחת שתן במאמץ ושלפוחית שתן רגיזה הסוג הראשון נובע מהחלשת סוגר שלפוחית השתן ומתבטא באובדן שתן בזמן שיעול, עיטוש, צחוק או מאמץ גופני, ואילו הסוג השני נובע מהתכווצויות בלתי-רצוניות של שלפוחית השתן הגורמות לתכיפות ודחיפות במתן שתן, השתנה לילית, ואבדן שתן תוך דחיפות (לפני שמספיקים להגיע לשירותים).
להפרעות אלה השפעה ניכרת על איכות חייהן ותפקודן של הנשים בתחומים רבים, כגון דיכאון, ירידה בדימוי העצמי, וכן פגיעה בתפקוד החברתי, המקצועי והמיני.

שכיחות
דליפת שתן הינה תופעה נפוצה מאוד בנשים (יותר מאשר בגברים), ושכיחותה עולה עם הגיל, באופן שהיא מצויה בכשליש מכלל הנשים מעל גיל 40.
בחלק מן הנשים מופיע שילוב של אבדן שתן במאמץ ושלפוחית רגיזה גם יחד, מצב הקרוי דליפת שתן מעורבת אשר הינו חמור יותר מבחינת הסבל שלו הוא גורם ומבחינת הקושי לטפל בו.
גורמים
דליפת שתן במאמץ קשורה בקשר הדוק לנזק הנגרם לרצפת האגן וסוגר שלפוחית השתן בזמן לידה נרתיקית. כמו כן קיים ככל הנראה רקע גנטי (או נטיה גנטית) להפרעה זאת (בעיקר לדליפת שתן במאמץ).
שלפוחית רגיזה קשורה בקשר הדוק בגיל האישה, כך ששכיחותה עולה משמעותית עם הגיל. בנוסף, מחלות שונות (כגון סוכרת) וכן פגיעות במערכת העצבים המרכזית (כגון אירוע מוחי, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה) עשויים להביא להתפתחות התופעה.
טיפול
גירוי חשמלי הינו אמצעי טיפולי נוסף בשלפוחית שתן רגיזה וכן מהוה כלי עזר בלימוד תרגול שרירי רצפת האגן. השינויים המומלצים בדיאטה כוללים בעיקר הפחתת מרכיבים שונים העשויים לגרות את שלפוחית השתן ו/או להגביר משמעותית את תפוקת השתן, דוגמת קפאין ואלכוהול. בנשים עם הטלת שתן לילית מומלץ גם להגביל שתייה לפני השינה.
הטיפולים הניתוחיים בבריחת שתן כוללים ניתוחי מתלה זעיר פולשניים שבהם מונח סרט סינתטי מתחת לצינור השפכה התומך בה בעת עליה בלחץ התוך בטני.
שיעורי ההצלחה בניתוחי המתלה גבוהים (כ-90%), אחוז הסיבוכים נמוך, וניתן לבצעם במסגרת אשפוז יום, באילחוש אזורי או מקומי. הזרקה של רעלן הבוטולינום לשלפוחית השתן בהנחיית סיב אופטי (ציסטוסקופיה) מהווה אמצעי טיפולי נוסף לטיפול בשלפוחית שתן רגיזה.
במסגרת פעולה זאת מזריקים את התרופה לדופן השלפוחית ועל ידי כך מביאים להרגעת השלפוחית.
הטיפול השמרני בבריחת שתן כולל תרופות המפחיתות את התכווצות שלפוחית השתן, וטיפולים התנהגותיים או פיסיותרפיים. הטיפול התרופתי בשלפוחית שתן רגיזה התפתח מאוד בשנים האחרונות ועתה ישנן תרופות בשחרור מושהה הניתנות פעם או פעמיים ביום בלבד, ושיעור תופעות הלוואי הכרוך בנטילתן נמוך בהרבה מכפי שהיה בעבר.
פיסיותרפיה לשיקום רצפת האגן מסתמכת על העיקרון שתרגול שרירים רצוניים בגופנו עשוי לשפר את תפקודם לאורך זמן. בהתאם לעיקרון זה, תרגול שרירי רצפת האגן עשויים לחזק אותם וכך לשפר גם את תפקוד סוגר שלפוחית השתן.
מכשיר הביופידבק (biofeedback) הינו מכשיר ממוחשב המסייע לנשים ללמוד במהירות וביעילות את מלאכת תרגול שרירי רצפת האגן. המכשיר מאפשר למטופלת ולצוות המטפל לקבל מידע כמותי אודות יכולת הכיווץ של שרירי רצפת האגן, כלומר משך ועוצמת הכיווץ, והאם אכן מופעלים השרירים הנכונים. אימון שלפוחית השתן כולל ריקון
השלפוחית במרווחים קבועים סביב לשעון (לא כולל את שעות הלילה), באופן שהמטופלת לומדת לרכוש מחדש את השליטה על שלפוחית השתן.