דימום רחמי בלתי סדיר הינו שכיח למדי בגיל המעבר ועשוי לפגוע בבריאות ובאיכות החיים של הנשים הסובלות ממנו.
חלק מן הנשים הסובלות מדימום כבד או ממושך עשויות להגיע למצב של חסר דם (אנמיה). הסיבות השכיחות לדימום רחמי בלתי סדיר הן הפרעות הורמונליות, שרירנים רחמיים (מיומות), פוליפים רחמיים וכן גידולים שפירים, טרום סרטניים או סרטניים של הרחם ו/או השחלות.
הטיפול בדימום רחמי בלתי סדיר תלוי בגורם לדימום. על פי רוב ניתן לטפל בתכשירים הורמונלים שונים המסדירים את מחזור הוסת ומונעים דימום-יתר. ניתן גם להחדיר התקן תוך רחמי מיוחד המפריש הורמונים באופן מקומי לחלל הרחם וע"י כך מביא להפחתה משמעותית בדימום הרחמי. במצבים אחרים ניתן לעצור את הדימום על ידי צריבת רירית הרחם (אבלציה) המתבצעת בטכניקה זעיר פולשנית עם יעילות טובה.
במקרים שכל אלה אינם עוזרים יש צורך לשקול כריתת הרחם. זו עשויה להתבצע על פי רוב בטכניקה לפרוסקופית הכרוכה בשיעורי הצלחה גבוהים, החלמה מהירה ביותר, ושיעור סיבוכים נמוך.
בטכניקה זאת מתבצעת ההסתכלות לחלל הבטן באמצעות סיב אופטי, ואילו כריתת הרחם נעשית באמצעות מכשור מיוחד המוכנסים דרך חתכים קטנים מאוד בדופן הבטן ועל ידי כך נמנע הצורך בפתיחת בטן.
הבירור כולל בדיקת רופא גינקולוג ובדיקת על קול אגן בגישה נרתיקית או בטנית. לעיתים מבצעים גם בדיקות דם בכדי להתרשם ממצבה ההורמונלי של המטופלת או ממידת האנמיה ממנה היא סובלת.
בחלק מן המקרים יש צורך לבצע משטח מצואר הרחם ולעיתים דגימה של רירית הרחם. כאשר מאובחן פוליפ רחמי ניתן לבצע בדיקה הכוללת הסתכלות לתוך חלל הרחם וכריתת הפוליפ באמצעות סיב אופטי (פעולה הנקראת היסטרוסקופיה).