צניחת אברי האגן

כללי

זוהי בעיה שכיחה מאוד בנשים החל מן העשור החמישי לחיים, והיא נגרמת בין היתר בשל לידה נרתיקית, שבמהלכה נפגעים שרירים, רקמות חיבור ורצועות התומכים ברצפת האגן, בנרתיק וברחם. כתוצאה מכך מתבלטים איברים שונים (כגון שלפוחית שתן, מעי דק, מעי גס) מבעד לדפנות הנרתיק, מצב הדומה מאוד לבקע (הרניה).

בנוסף עשוי לצנוח הרחם כתוצאה מהחלשת הרצועות התומכות בו, ובמצבים חמורים אף להתבלט החוצה מבעד לפתח הנרתיק.

אבחון

נעשה על ידי בדיקה גינקולוגית על ידי רופא שעבר הכשרה בכירורגיה אגנית משקמת.

תסמינים

ההסתמנות כוללת התבלטות איברים מבעד לפתח הנרתיק, קושי בריקון שלפוחית השתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, דליפת שתן, עצירות ודליפת צואה.

תרשים 1: תומכי נרתיק (פסרי). למטה מימין: טבעת, למעלה: קוביה, משמאל: פסרי המטפל גם בדליפת שתן.

טיפול

כולל טיפול שמרני וטיפול כירורגי.

טיפול שמרני

הטיפול השמרני כולל תומכי-נרתיק (פסרי) ופיסיותרפיה. תומכי-נרתיק הינם התקנים העשויים מגומי או סיליקון בצורות ובגדלים שונים התומכים בדפנות הנרתיק וברחם (תרשים 1).

פיסיותרפיה לשיקום רצפת האגן הכוללת על פי רוב תרגול שרירי רצפת האגן וביופידבק עשויה לעיתים לעזור בהקלת התסמינים, על ידי חיזוק השרירים המצויים בפתח הנרתיק. שיטה זאת יעילה רק במצבים שבהם הצניחה עדיין בדרגת חומרה קלה או בינונית בלבד.

טיפול ניתוחי

כולל תיקון הדפנות וקיבוע כיפת הנרתיק, על פי רוב בגישה נרתיקית, אך ניתן גם לבצע בגישה בטנית או לפרוסקופית. ניתן לשלב בתיקון שתלים ביולוגיים או סינתטיים המשפרים את שיעורי ההצלחה בניתוחים אלה, בעיקר לאחר כישלון ניתוחים קודמים.

לעיתים יש צורך לבצע בנוסף על תיקון הצניחה גם תיקון של דליפת שתן במאמץ, ואז מבצעים ניתוח משולב האמור לפתור את שתי הבעיות בו-זמנית. שיעורי ההצלחה של הניתוחים הללו גבוהים ושיעור הסיבוכים נמוך.

צרו קשר עם פרופ' יורם אברהמוב


דילוג לתוכן